<h1>ארחות חיים הלכ' תלמוד תורה סימנים י"ב—י"ג בשם הרמב"ם</h1>
<h2>דף כא.</h2>
מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר ועיר שאין בה מלמדי תינוקות מחרימין את אנשי העיר עד שיושיבו מלמדי תינוקות ואם לא הושיבו מחריבין את העיר. מכניסין את התינוקות להתלמד כבן ו' או כבן ז' פחות מבן ו' אין מכניסין. ומכה אותם המלמד להטיל עליהם אימה. ואינו מכה אותם מכת אויב מכת אכזרי לפי' לא יכה אותם בשוטים ומקלות אלא ברצועה קטנה. ויושב ומלמדן כל היום כלו ומקצת הלילה ולא יבטלו כלל חוץ מע"ש וי"ט בסוף הימים ובי"ט קורין אבל אין קורין בשבתות לכתחלה אבל שונין ואין מבטלין את התינוקות אפילו לבנין בית המקדש. מלמד תינוקות שהוא מניח התינוקות ויוצא או שהוא עושה מלאכה אחרת עמהם או שהוא מתרשל בתלמודם הרי הוא בכלל ארור עושה מלאכה ה' רמיה לפיכך אין מושיבין מלמד אלא בעל יראה ומהיר לקרות. כ"ה תינוקות למדין אצל מלמד א' ואם הם יותר מכ"ה עד מ' מושיבין אחר עמו לסייעו בלימודו היו יותר ממ' מעמידין להם ב' מלמדים. א' מבני מבוי שבקש לעשות מלמד ואפילו א' מבני חצר אין יכולין שכניו למחות בידו וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו כדי שיביאו לו תינוקות אחרים או כדי שיביאו לו מהתינוקו' של זה אצל ידו אינו יכול למחות בידם שנא' יגדיל תורה ויאדיר.
